יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

הבלינג של גילי

לפעמים כשזה מגיע, אז מגיע, אז אני מפרגנת. הרי לכם חברתי מימי הצבא העליזים, חיילת צעירה במחלקת המחשוב של מחסום ארז, שחלקה איתי חדר עד שהשתחררתי, גילי דולינר, היום מעצבת תכשיטים מיוחדת במינה. תפסתי את גילי לראין/שאלון קצרצר על פועלה וסגנונה המיוחד. במשך כל שנות הלימודים שלה בשנקר במחלקה לעיצוב תכשיטים התעניינתי, ייעצתי, הבעתי דיעה ותמכתי ועכשיו היא סיימה ויוצאת לדרך עצמאית ואני חושבת שזו הזדמנות נהדרת להציג לכם אותה.

מהו תכשיט בשבילך? מה תפקידו?

תכשיט זה בעיקר ביטוי למצב הרוח
   זה האוצר שלך שיכול להיות איתך כל הזמן, זה זכרון

לפיכך לדעתך בגד מתאימים לתכשיט ולא תכשיט לבגד?

נלך על מי שדומיננטי, הוא יכתיב את השאר.

  • איך את בוחרת את החומר שממנו תעשי את התכשיט? את הרי לא עובדת הרבה עם החומרים הבנאליים כמו מתכות יקרות או חרוזי קריסטל...

    - לפעמים אני מוצאת חומר שמעניין אותי ואז אני בודקת מה הוא יודע לעשות ולפעמים אני מתחילה מצורה ומחפשת חומר שיתאים לה.
דוגמנית: הדר חורש
צלמת: קרן לחמן
חומר יוצר צורה. צמיד Twist and Lock

בואי נפתח את זה: למה את לא אוהבת אבני חן? 

אני מאוד אוהבת אבני חן... את מתכוונת ללמה הם לא בפרויקטים?

  • אז למה את לא משלבת אותן בעבודותייך? והמחיר זה לא תירוץ כי אפשר להביא רפליקה מקריסטל

כי יותר ענין אותי למצוא "אבני חן" חדשות


 ענק "אשת הצייד"

דוגמנית: הדר חורש
צלמת: קרן לחמן

כמו טוסיק של חזרזירון גומי?

-  למשל... אני מוצאת את זה שהאשך של החזיר מעלה חיוך יותר מאשר אמרלד. אבל אולי זאת רק אני:)

אז אפשר לקרא למאסטר פיס שלך עבודה צינית?

אפשר לראות בה ציניות...כל עולם הפוחלצים והפרסים הזה..זה דיי משעשע בסך הכל, 
כל אחד בוחר לפחלץ משהו אחר.


ספרי לי קצת על פרוייקט הסיום שלך

הייתי בשנה שעברה במקום מדהים, "המעבדה לחקר שורשים" בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. 
זו מעבדה מיוחדת מאוד שבנויה בשתי קומות 
כשבקומה העליונה יש צמחים כמו שאנחנו רגילים לראות אותם ובקומה מתחת מתרחש הקסם; שם אפשר לראות את השורשים של הצמחים תלויים באוויר. המקום הזה הוא מין חרך הצצה לעולם שבדך כלל נסתר מהעין... הענין מבחינתי הוא זה שאנחנו מכירים את העולם בצורה מסוימת לפי מה שאנחנו רואים אבל יש לדברים עוד קצוות. וחלקים פנימיים ..או אחוריים..שאנחנו לא רואים, וזה מה שהעסיק אותי השנה.


צילום: ליאת שניטמן
מיכל שבבטן שלו יש מנואלה שכאשר מסובבים אותה יוצאת שרשרת והוא הופך לעניד ובסיום חוזרת פנימה.
"דמיינתי חיות שמסוות את עצמן ונראות כמו אבן למשל, ואז יוצאות הרגליים החוצה והן מתחילות לזוז"

צילום: ליאת שניטמן
סדרה של סיכות בהברגה 
" דמיינתי מה קורה בתוך גרעין והסיכות האלה הן הצעות שונות למה הייתי מוצאת בפנים"

את יכולה להגדיר את הסגנון שלך?

אני לא כל כך אוהבת להגדיר. כי אני מרגישה שברגע שמגדירים לא מאפשרים יציאה מההגדרה. מה שכן אני משתדלת שיהיה לי כיף עם התכשיטים ואני מאוד שמחה כשהם עושים כיף למישהו אחר.


פליז, סריג רקום וקריסטלים. פרוייקט בשיתוף סוורובסקי
צלמת: קרן לחמן


אז מה את חושבת על הרעיון שתכשיטים אמורים לשדר יוקרה, או סטטוס כלשהו מבחינה חברתית?

שהרבה יותר קול בעיניי עם אישה שיש לה כסף תבחר לענוד את ענק אשת הצייד ולא עוד תכשיט יהלומים...

מה התכניות לעתיד, עכשיו שסיימת ללמוד?

להמשיך לעשות ולהתפרנס מהאהבה שלי.


אמן על כולנו...


לפרטים ויצירת קשר: האתר של גילי




יום שבת, 4 באוגוסט 2012

תפירה עילית חורף 2013

בבואו של ארמאני לעצב קולקציית תפירה עילית, בראשו מצטיירת תמיד אותה התמונה. פוטוריסטית, חללית, קרה ומבריקה. וגם הפעם זה היה מספיק כדי להכנס לפנתיאון הגדולים שלי. לאלו מכם שעוקבים אחרי הפוסטים שלי בקביעות יותר משנה, זכורה גם הקולקציה הקודמת בפירה עילית של ארמאני, כולה עתידנית ולטאתית שכזו.
גם בקולקציה הזו יש שיתוף פעולה יפה עם המילינר פיליפ טרייסי שאחראי לכובעים ולקישוטי הראש הנפלאים.
אהבתי במיוחד את מעיל הזוהר הצפוני (שם שאני המצאתי לו) הארוך בשילוב מכנסי הקטיפה הרפויים ואת אווירת "מלכת הכוכבים" הכללית של הקולקציה.

Armani Privè
Photo: Yannis Vlamos / GoRunway.com

Armani Privè
Photo: Gianni Pucci / GoRunway.com



הקולקציה של גוטייה, מהסולידיות שברפרטואר שלו, כך יצא, מבוססת על הלבשת גברים, וליתר דיוק, על הסמוקינג. מספר וריאציות של הסמוקינג, מובנות ומופשטות כאחד הוצגו על המסלול תוך הפגנת הידע הרב של גוטייה בקונסטרוקציה ללא רבב. בהמשך, הקולקציה התפתחה לצבעים יותר נועזים, זהב עשיר ודוגמאות מודפסות, קיבלו במה גם המחוכים הנוקשים שכל כך מזוהים עם גוטייה. אם אינני טועה, בסיבוב ההופעות האחרון שלה, מדונה לבשה מחוך מהקולקציה הנ"ל.
כרגיל בתצוגות של גוטייה ניתן לראות הרבה דרמה, מוחצנות ואנדריי פז'יץ' אחד בהרבה וריאציות שונות.


Jean Paul Gaultier
Photo: Yannis Vlamos / GoRunway.com

מריה גרציה קיורי ופייר פאולו פיצ'ולי הם אמני הקוטור של בית ולנטינו. הקולקציה שיצאה תחת ידם דומה לממלכות קסומות ומדהימות פרי מוחו הקודר של סופר פנטזיה, סטייל "משחקי הכס". בקולקציה הזו הצמד בחר להתרחק מהאדום הכל כך מזוהה עם בית האופנה והלכו על גוונים של כחול עז וצבעי פסטל וורודים כקונטרסט. ההשראה היתה אופנת המאה ה19, הבוהמייה הדקדנטית, הרומנטית והנהנתנית של מערב אירופה בתקופה ההיא. הרבה תחרה, קשמיר, משי ובדים יוקרתיים בגזרות כמעט מלכותיות. ואם נחזור רגע למשחקי הכס, לפחות חצי קולקציה הייתי מלהקת לתפקידים הראשייים בסדרה.

Valentino
Photo: Alessandro Viero / GoRunway.com

ולסיום הרשו לי לקנח בגברת אוליאנה סרגיינקו.
כפי שכבר ציינתי, האופנה העילית היא כוכב שעם הזמן הולך ודועך בשמי תעשיית האופנה ומפנה את מקומו לאופנה להמונים שהולכלת ותופסת תאוצה אקספוננציאלית בשנים האחרונות. לכן כל פעם שעולה קוטורייה חדש עם קולקציה בשבוע האופנה העילית בפריז, קשה שלא לפרגן. והפעם זאת אוליאנה.
הגברת סרגיינקו, דוגמנית בעבר ומעצבת אופנה בהווה כבה הציגה קולקציה או שתיים תחת ידה, אבל זו היא הפעם הראשונה בשבילה על מסלול הקוטור. היא התחילה את דרכה בתור דוגמנית, עם הזמן הפכה לצלמת, נישאה למיליארדר רוסי, טייקון בתחום הביטוח, מה שעזר לה מאוד לפתח תחביב חדש, אספנית קוטור. איך בא לי להיות אספנית קוטור... בכל מקרה, היא אושיית אופנה רוסית בעלת סגנון ייחודי ונשי במיוחד, מובילת טרנדים וכותבת בלוג.
בקולקציית הביכורים שלה היא הציגה פריטים בהשפעה רוסית מיליטנטית אשר פוגשת את בנות הכפר והמטריושקות הרוסיות על שלל הקישוטים שלהן. כיאה לאסתטיקה שלה (סריג קשמיר תחוב בחצאית רחבה בגזרה גבוהה) הקולקציה עוצבה בצלמה. הצבע הדומיננטי היה ללא ספק האדום וההשפעות הרוסיות היו בולטות לעין. יריית פתיחה נאותה לקריירה של מעצבת מתחילה, במיוחד בתחום הקוטור. אני אישית מקווה לראות ממנה עוד קולקציות בעונות הבאות.


Ulyana Sergeenko
Photo: Gianni Pucci / GoRunway.com

וזאת האשה שמאחורי השם, כפי שצולמה בכניסה לתצוגה של דיור באביב האחרון
Ulyana Sergeenko
  Photo by Easy Fashion Fred